- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בש"א 8790/05
|
בש"א בית המשפט העליון בירושלים |
8790-05-א'
20.11.2005 |
|
בפני : שושנה ליבוביץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יגאלי אמיתי |
: משה עו'ד בלטר |
| החלטה | |
1. בפני בקשה להארכת מועד להגשת דיון נוסף. פסק הדין נשוא הבקשה, אשר ניתן על ידי בית משפט זה ביום 23.8.05, בהיעדר הצדדים, הומצא למבקש בדואר רשום על ידי המשיב ביום 4.9.05. ביום 15.9.05 הגיש המבקש, שאינו מיוצג, בקשה להאריך את המועד להגשת עתירה לדיון נוסף שכן נמסר לו כי 15 הימים העומדים לרשותו להגשת עתירה לדיון נוסף נספרים החל מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו. בקשתו הייתה, כי יתאפשר לו להגיש את עתירתו עד ליום 19.9.05, קרי 15 ימים מעת שהומצא לידו פסק הדין. המשיב התנגד לבקשה שכן, לטענתו, לפי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיו נוסף, התשמ"ד-1984, המועד נמנה החל מיום מתן פסק הדין, להבדיל מיום המצאתו, ואחת היא האם היה המבקש נוכח כאשר ניתן פסק הדין אם לאו. לטענת המשיב, היה על המבקש להגיש עתירה לדיון נוסף עד ליום 7.9.05, ומשזו לא הוגשה ואף לא ניתן טעם מיוחד להארכתה, אין להעיתר לה, וזאת במיוחד נוכח אמות המידה הקפדניות הנוהגות בעניין בקשה להארכת מועד להגשת דיון נוסף.
2. דין הבקשה להתקבל. אכן, על פי תקנה 4 לתקנות סדר הדין, המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הוא 15 יום מעת מתן פסק הדין. כמו כן, המשיב צודק בטענתו כי מועד זה תקף בין אם היה העותר נוכח כאשר ניתן פסק הדין אם לאו. אולם, המשיב לא דק פורתא בהלכה זו. הדברים מכוונים למצב בו זומנו הצדדים לישיבת בית המשפט בה הודיע בית המשפט את פסק הדין. בנסיבות אלה, תכליתה של הלכה זו היא למנוע מצב בו בעל דין ישהה את סופיות פסק הדין על ידי שייעדר מן הישיבה בה הודיע בית המשפט את פסק הדין, מתוך מחשבה כי מפאת העדרו לא יתחיל המועד להגשת העתירה עד שלא יומצא לו פסק הדין (ראו: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, ש' לוין עורך, 1995) 874). אולם הלכה זו אינה חלה בנסיבות המקרה שלפנינו. במקרה דנן, כאמור לעיל, לא זומנו הצדדים לשימוע פסק הדין. פסק הדין ניתן בהעדרם, ונודע למבקש דבר קיומו רק שהומצא לו על ידי המשיב. ברי, כי בנסיבות אלה, המועד לספירת הימים להגשת דיון נוסף מתחיל מיום ההמצאה ולא מיום מתן פסק הדין. פרשנות אחרת אינה הגיונית ואף אין בה כדי לקדם את התכלית המונחת ביסוד ההלכה האמורה. בנסיבות אלה, בקשתו של המבקש הוגשה בתוך המועד להגשת העתירה וכן היום בו ביקש להגישה - 19.9.05, היה היום האחרון בו יכול היה להגישה במועד. בנסיבות אלה, הבקשה מתקבלת, והמבקש יגיש עתירתו תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו.
ניתנה היום, י"ח בחשון תשס"ו (20.11.2005).
שושנה ליבוביץ
ר ש מ ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
